מטרת העל שלנו היא חשיפה מיטבית של הפוטנציאל האנושי. בניגוד לדיעה הרווחת, תפקוד והתנהגות אינם בהכרח משקפים התפתחות בריאה ובעיות בתפקוד והתנהגות אינם בהכרח משקפים בעיה התפתחותית. בשלות רגשית וחברתית הן הפירות של תהליכי ההבשלה ולכן אמנם עלינו לפתח את היכולת להתמודד עם קשיי התנהגות ומשמעת, אך מבלי לפגוע בתהליכי הצמיחה ועם שאיפה לפתרון עמוק וארוך טווח של ההתפתחות וצמיחה ולא רק שינוי התנהגותי חיצוני.
המודל ההתפתחותי של דר׳ ניופלד מתאר שלושה תהליכי צמיחה המתרחשים בו זמנית ובאופן טבעי, כאשר ניתן לבחון כל אחד בנפרד וכן את האינטראקציה ביניהם. התבוננות זו מאפשרת הבנה מעמיקה של הקשיים אתם הילד מתמודד ומכוון אותנו באופן מיטבי כיצד לסייע לו להבשיל בצורה מלאה. תהליכי ההתפתחות יתרחשו באופן ספונטני לחלוטין, כל עוד אנו מספקים את התנאים שמאפשרים. תהליכי ההתפתחות נשענים על היכולת שלנו להביא את הילד למנוחה רגשית, באמצעות מערכת יחסים ׳נכונה׳ - היקשרות - ולכן היא הבסיס לכל הצמיחה האנושית.
הגישה
ההתפתחותית -
-היקשרותית
כולם מבינים כיום את חשיבותה של מערכת היחסים ילד-הורה על מנת לאפשר צמיחה מיטבית. המונח ׳היקשרות׳ משייך לג׳ון בולבי, שפיתח את תיאוריית ההיקשרות לאחר שגילה את ההשלכות של פרידה על ילדים, וכיום ישנם חוקרים רבים המתייחסים לחשיבותה של מערכת יחסים. ניתן למצוא בספרות המקצועית התייחסות לדחף לקירבה בשמות וכינויים רבים. המודל של ניופלד מתבסס על אינטגרציה בין מגוון הגישות, אשר כל אחד מתייחס בדרכו לדחף לקירבה - היקשרות - שהוא הבסיס לקיום האנושי ובא לידי ביטוי גם בעולם החי, הביולוגיה והפיזיקה. התוצאה היא מודל אינטגרטיבי, המסביר את הצורך האנושי הראשוני והמשמעותי ביותר - הדחף לקירבה וחיבור. המודל של דר׳ ניופלד מתייחס לשלושה היבטים שונים של היקשרות:
* עומק - ישנם 6 אופנים שונים, בהם אנחנו מחפשים קירבה וחיבור. החל מקיבה פיזית (בדומה לתיאוריה של בולבי), אך זה מתרחב הרבה מעבר, עד לחיבור רגשי, מופשט, ועמוק. ההיקשרות אמור להתעמק באופן טבעי, אך היא בהיעדר תנאים מתאימים, היא תישאר שטחית ולא מספקת.
* מושא ההיקשרות (למי, או למה, מקושרים). בשונה מהתיאוריות הרווחות, היקשרות תתרחש בכל מקרה, כיוון שהאינסטינקט שלנו היא להיקשר. עם זאת, ייתכן ולא ניקשר למי שאמור לטפל בנו, אלא לאנשים אחרים (כמו קבוצת השווים), ואף לחפצים. היקשרות זו לא כמובן לא תספק את הצורך למנוחה רגשית.
* העמדה בה אנחנו מקושרים. מערכת יחסים ׳נכונה׳ בין ילדים למבוגרים היא קשר בו הילד נמצא בעמדה תלותית והמבוגר בעמדת ה׳מספק׳ (׳האלפא׳). מסיבות שונות ילדים נתקעים בעמדת האלפא ועקב כך, צרכיהם הההיקשרותיים אינם מקבלים מענה.
ההבנה של מערכת היחסים על פי המודל של ניופלד שופכת אור על מגוון רחב של בעיות ואתגרים בגידול ילדים, ומצביעה על הדרך לשינוי עמוק וארוך טווח.
עם זאת, יש לציין שיש סכנה בלמידה אודות היקשרות, מבלי להתייחס להתפתחות. היקשרות קיימת על מנת לשרת את תהליכי ההתפתחות, והיא מה שמאפשרת לקדם את ההתפתחות הטבעית של הילד. אנו עובדים על ההיקשרות ומאפשרים להיקשרות לעבוד בשבילנו.
המפתח להתפתחות מיטבית הוא היכולת לחוות פגיעות אנושית. המח שלנו מתוכנת עם היכולת להגן עלינו מפני חוויות פגיעות מדי ולנתק אותנו מהחוויה המודעת של העוררות הרגשית. קהות רגשית זו מאפשרת המשך תפקוד, אך במחיר של עיכוב התפתחותי משמעותי. היקשרות עמוקה חושפת את היכולת לחוות כאב אנושי, שבתורה מאפשרת צמיחה והתפתחות רגשית מיטבית. משתנה משמעותי נוסף הוא היכולת המשחקית. מדעי המשחק הפכו להיות מהתחומים הנחקרים ביותר כיום, כיוון שהם מהותיים לחשיפה של הפוטנציאל האנושי. דווקא היכולת לשחק משחק אמיתי הולך ונכחד בעולם המודרני. הבנת הקשר בין פגיעות אנושית למשחקיות, היקשרות, וצמיחה מעניקים לנו כלי משמעותי ביותר להבנת התנהגות ילדינו ומפתח רב ערך להובלה לשינוי עמוק, משמעותי וארוך טווח.